צריך וצריך: איך לעזור לילדים לבחור בעצמם ולהרגיש שייכים

תרבות ה“צריך” – ומה זה עושה לילדים?

כולנו מכירים את השיר של אריק איינשטיין: צריך לקום מהמיטה, צריך לצחצח שיניים, צריך לסדר את החדר… רשימה אינסופית של מטלות שממלאות את היום של הילד. אבל כמו בשיר, גם בחיים – מרוב ש“צריך”, הילד שוכח לשאול את עצמו: מה אני רוצה?

למה חשוב לפתח אצל ילדים רצון פנימי

גבולות ומשימות הם חלק בלתי נפרד מהחיים – היגיינה, בטיחות, אחריות. אבל אם כל היום עטוף ב“צריך”, הילד לא מתרגל להקשיב לעצמו. היכולת להבדיל בין רעב לשובע, בין עייפות לרצון להמשיך לשחק, היא היסוד של עצמאות אמיתית, בריאות הגוף והנפש.

אדלר: שייכות ומסוגלות כבסיס להתפתחות

הגישה האדלריאנית מזכירה לנו שילד זקוק לשתי תחושות כדי לגדול בריא:

• שייכות – אני חלק ממשפחה, חברה ועולם.

• מסוגלות – אני יכול לפעול, להשפיע ולתרום.

כשאנחנו נותנים לילד אפשרות לבחור – אפילו בדברים קטנים – אנחנו מחזקים גם את תחושת השייכות (הקול שלו נחשב) וגם את תחושת המסוגלות (הוא מסוגל להחליט ולהשפיע).

איך מאזנים בין “צריך” ל“רוצה”

כמובן שה“צריך” לא נעלם – יש חוקים וגבולות ברורים. אבל לצד כל “צריך” אפשר להוסיף גם מקום ל“רוצה”:

• “אתה רוצה להכין שיעורים עכשיו או אחרי מנוחה?”

• “איזה ספר נבחר לקריאה לפני השינה?”

• “באיזה חוג תרצה להשתתף השנה?”

בבחירות קטנות כאלה הילד מתרגל לעצמאות, לוקח אחריות על חייו ומפתח ביטחון עצמי.

לסיום: לשנות את הפזמון

השיר של איינשטיין מסתיים במילים: “מרוב שהצטרכתי – כבר שכחתי מה אני רוצה.” כשהורים משאירים מקום גם ל“רוצה” – הם מגדלים ילדים שיודעים להקשיב לעצמם, לבחור, ולהיות חלק משמעותי מהחיים שלהם ושל המשפחה.