אמא מאמינה, אבא מאמין: איך אמונה בילדים משפיעה על הביטחון העצמי והמסוגלות שלהם

ילדים מרגישים הכל

יש משפט אחד שילדים שומעים גם כשהוא לא נאמר בקול: “אני מאמין בך.”זה לא כתוב במחברת, לא מופיע בהודעות וואטסאפ - זה נמצא בכל מבט, בכל תגובה, בכל דרך שבה אנחנו מתייחסים אליהם ביום־יום.כי ילדים מרגישים הכל. אתם יכולים לחייך, לעודד, להנהן - אבל אם בפנים אין אמונה אמיתית, הם ידעו. אי אפשר לזייף את זה.

אמונה שמעצבת את הערך העצמי

כשההורים מאמינים בילד/ה שלהם, הערך העצמי שלו/ה מתחזק. ומה זו בעצם האמונה הזו? זה לסמוך על הילד/ה שהוא/היא מסוגל/ת (גם אם הילד/ה עדין לא יודע/ת את זה בעצמו/ה). זה לקבל את הילד/ה כפי שהוא/היא - זה להעניק לילד את התחושה שהוא אהוב גם כשהוא לא ״מתנהג יפה״, זה לתת לילדה שלך את הביטחון להגיד ולהרגיש: ״אני יכולה להיות מי שאני״.

ילד עם ערך עצמי גבוה הוא ילד שיודע שהוא בסדר גם כשהוא טועה, גם כשהוא לא מצליח, וגם כשמישהו כועס עליו. הוא לא צריך "להרוויח" את האהבה של ההורים - הוא יודע שהיא נתונה לו ״סתם כך״.

הילד מפחד לעלות על מגלשה גבוה? הוא לא יודע האם יש לו את האומץ לטפס כל-כך גבוה? תאמינו בו שהוא מסוגל, הנחו אותו כיצד לטפס, הבהירו לו שאתם פה לידו כדי לעזור לו. הילדה נכנסה לחוג שהיא כלכך רצתה, אבל אחרי כמה דק יצאה בבכי? עודדה אותה על הניסיון, האמינו בה שבפעם הבאה היא תמצא עוד כוחות כדי להאריך את הזמן בחוג.

ככה נבנה הערך העצמי: לא מהצלחות בלבד, אלא מהידיעה שמישהו רואה בך פוטנציאל ויכולת גם כשאת/ה לא רואה את זה בעצמך. זה מה שגורם לילד/ה להמשיך לנסות, גם כשקשה, כי הוא/היא יודע/ת שההורים שלו/ה רואים בו/ה יכולת להצליח.

מעגל קסמים של אמונה – ושל חוסר אמונה

כשהורה מפקפק בילד, הילד מרגיש את זה. הביטחון שלו מתערער, ההתנהגות משתנה בהתאם, וההורה מקבל “הוכחה” נוספת לכך שהילד לא מסוגל. כך נוצר לופ שלילי שקשה לצאת ממנו. אבל החדשות הטובות הן שאפשר להפוך את המעגל הזה: אמונה → ביטחון → הצלחה קטנה → עוד אמונה → עוד ביטחון.

איך אמונה הופכת לתמיכה יומיומית

אמונה אמיתית לא נבנית ברגעים גדולים אלא בפרטים הקטנים:

• כשאנחנו נותנים לילד לנסות לבד גם אם זה לא מושלם.

• כשאנחנו אומרים “אני יודע שאתה יכול” במקום “עזוב, אני אעשה במקומך”.

• כשאנחנו חוגגים מאמץ ולא רק תוצאה.

זה ההבדל בין שבח רגעי לבין עידוד אמיתי – כזה שמבוסס על אמונה פנימית ולא על הישג חד־פעמי.

הבית שבו מאמינים בילדים

בבית שבו הורים מאמינים בילדים שלהם, הילדים מתחילים להאמין בעצמם. הם מפתחים ביטחון, מתמודדים טוב יותר עם אכזבות, בוטחים בהורים שלהם - מחזקים את מערכת היחסים איתם - משתפים פעולה - ומהלכים בעולם בביטחה.

לסיום: מה באמת צריך ילד?

“אמא מאמינה, אבא מאמין” זו לא סיסמה - זו בחירה יומיומית. להאמין בילד/ה, שהוא/היא מסוגל/ת, שהוא/היא חשובה. ילדים לא צריכים הורים מושלמים. הם צריכים הורים שמאמינים.